מערכת תמונות יהודיות טו טבת, תשפב19/12/2021
אבן-שושן לא מנסה להראות למטופל שהעולם יפה, לשקף לו עד כמה הוא מוכשר, או להגיד לו שיש לו המון מה להפסיד. דווקא הירידה אל תהומות הריקנות, והחיפוש שם אחר משמעות, הוא תהליך הרבה יותר עמוק ואפקטיבי...
הפסיכותרפיסטית ד"ר אורית אבן שושן רשף יצרה משחק טיפולי המסייע, בין השאר, לצעירים עם נטיות אובדניות לצאת מהתהום. וכך היא גם מטפלת בפועל באנשים...
בימים אלה ראה אור ספרה "משחק הממלכות", המבוסס על עבודת הדוקטורט שלה, העוקב אחר קבוצת מטופלים שעברה תהליך באמצעות המשחק, ומעניק כלים טיפוליים חדשניים למטפלים משלל אסכולות.
"בסרט האייקוני 'הקוסם מארץ עוץ', דורותי מייחלת לעולם טוב יותר. היא מאמינה כי 'שם מעבר לקשת, יש פינה מופלאה, מקום שאליו חולמים, שם רקיע של תכלת בין ענן ושם אני מבקשת, מה שניתן רק ניתן. שם כל כאב נמוג כטל'" (מילים: א"י הרבורג, תרגום לעברית: ענבר סקייטון).
זה לא מפליא שד"ר אורית אבן-שושן בחרה לפתוח את ספרה "משחק הממלכות" בדימוי קסום מסרט פנטזיה מיתולוגי. חלק ממטופליה סובל ממצוקות קשות, חלקם בעלי נטיות אובדניות, ואבן שושן נדרשת, שוב ושוב, לצאת עימם למסעות אל עולמות דמיוניים, ולגלות יחד איתם את ה"יש" מתוך תחושת הריקנות האדירה שאופפת אותם.
חשוב לאבן-שושן לציין ולהדגיש שלא כל מטופליה בעלי נטיות אובדניות. אך עם זאת, לאורך השנים, יצא לה שם ככתובת למצוקה קשה זו, ולקוחות מגיעים אליה מפה לאוזן. בכל מקרה, התחושה לעיתים היא שאנשים מתקשים למצוא משמעות בחייהם. חשוב לה להדגיש כי כל מטופל שמגיע לטיפול, מבחינתה, מעונין לעבור מסע כדי לחיות יותר טוב עם עצמו. משום כך, תחושותיו הם אלה שמובילות בטיפול והיא עושה כל מאמץ לעזור לו להתנהל במסע האישי שלו באופן המיטבי שאפשר. אופן מיטבי, לדבריה, הוא המאמץ להבין את חייו של כל מטופל, החל מהסיסמאות הראשוניות ועד לדקויות אישיות ספציפיות.
אבן-שושן מעידה כי שיטת הטיפול שלה השתמשה תמיד בויזואליזציה – כלומר, היא מנסה להבין תמיד עם מטופליה את הפרטים העמוקים, ונוהגת לשאול כל מטופל מה הוא בדיוק מרגיש. מזמינה אותו לתאר את הדברים בצורה הכי בהירה, מה הוא רואה? איך זה חש וכו'. "על ידי בירור של הסיטואציה שבה המטופל נמצא – בונים יחד תמונה".
אבן-שושן לא חוששת להיות מעורבת בצורה טוטאלית בטיפול. היא מקפידה לתת למטופלים את התחושה האמיתית שהיא לחלוטין איתם בסיטואציה, ומוכנה לרדת איתם לתהומות הכי עמוקים, ולגעת בפחדים הכי גדולים.
אבן-שושן לא מנסה להראות למטופל שהעולם יפה, לשקף לו עד כמה הוא מוכשר, או להגיד לו שיש לו המון מה להפסיד. דווקא הירידה אל תהומות הריקנות, והחיפוש שם אחר משמעות, הוא תהליך הרבה יותר עמוק ואפקטיבי, מעידה אבן-שושן.
היא מאד אותנטית וגלויה עם המטופלים. אומרת להם לפעמים, "אני קצת חוששת לשחרר אותך עכשיו מהפגישה". או "היה לי קשה לישון בלילה אחרי השיחה האחרונה שלנו". אם מישהו כותב לה הודעה אובדנית, היא עשויה לכתוב לו משהו כמו, "חכה, אני בנסיעה – אני חוזרת אליך ותבטיח שתחכה עד שאגיע ".
בימים אלה ראה אור ספרה "משחק הממלכות", המבוסס על עבודת הדוקטורט שלה, העוקב אחר קבוצת מטופלים שעברה תהליך באמצעות המשחק, ומעניק כלים טיפוליים חדשניים למטפלים משלל אסכולות.
"בסרט האייקוני 'הקוסם מארץ עוץ', דורותי מייחלת לעולם טוב יותר. היא מאמינה כי 'שם מעבר לקשת, יש פינה מופלאה, מקום שאליו חולמים, שם רקיע של תכלת בין ענן ושם אני מבקשת, מה שניתן רק ניתן. שם כל כאב נמוג כטל'" (מילים: א"י הרבורג, תרגום לעברית: ענבר סקייטון).
זה לא מפליא שד"ר אורית אבן-שושן בחרה לפתוח את ספרה "משחק הממלכות" בדימוי קסום מסרט פנטזיה מיתולוגי. חלק ממטופליה סובל ממצוקות קשות, חלקם בעלי נטיות אובדניות, ואבן שושן נדרשת, שוב ושוב, לצאת עימם למסעות אל עולמות דמיוניים, ולגלות יחד איתם את ה"יש" מתוך תחושת הריקנות האדירה שאופפת אותם.
חשוב לאבן-שושן לציין ולהדגיש שלא כל מטופליה בעלי נטיות אובדניות. אך עם זאת, לאורך השנים, יצא לה שם ככתובת למצוקה קשה זו, ולקוחות מגיעים אליה מפה לאוזן. בכל מקרה, התחושה לעיתים היא שאנשים מתקשים למצוא משמעות בחייהם. חשוב לה להדגיש כי כל מטופל שמגיע לטיפול, מבחינתה, מעונין לעבור מסע כדי לחיות יותר טוב עם עצמו. משום כך, תחושותיו הם אלה שמובילות בטיפול והיא עושה כל מאמץ לעזור לו להתנהל במסע האישי שלו באופן המיטבי שאפשר. אופן מיטבי, לדבריה, הוא המאמץ להבין את חייו של כל מטופל, החל מהסיסמאות הראשוניות ועד לדקויות אישיות ספציפיות.
אבן-שושן מעידה כי שיטת הטיפול שלה השתמשה תמיד בויזואליזציה – כלומר, היא מנסה להבין תמיד עם מטופליה את הפרטים העמוקים, ונוהגת לשאול כל מטופל מה הוא בדיוק מרגיש. מזמינה אותו לתאר את הדברים בצורה הכי בהירה, מה הוא רואה? איך זה חש וכו'. "על ידי בירור של הסיטואציה שבה המטופל נמצא – בונים יחד תמונה".
אבן-שושן לא חוששת להיות מעורבת בצורה טוטאלית בטיפול. היא מקפידה לתת למטופלים את התחושה האמיתית שהיא לחלוטין איתם בסיטואציה, ומוכנה לרדת איתם לתהומות הכי עמוקים, ולגעת בפחדים הכי גדולים.
אבן-שושן לא מנסה להראות למטופל שהעולם יפה, לשקף לו עד כמה הוא מוכשר, או להגיד לו שיש לו המון מה להפסיד. דווקא הירידה אל תהומות הריקנות, והחיפוש שם אחר משמעות, הוא תהליך הרבה יותר עמוק ואפקטיבי, מעידה אבן-שושן.
היא מאד אותנטית וגלויה עם המטופלים. אומרת להם לפעמים, "אני קצת חוששת לשחרר אותך עכשיו מהפגישה". או "היה לי קשה לישון בלילה אחרי השיחה האחרונה שלנו". אם מישהו כותב לה הודעה אובדנית, היא עשויה לכתוב לו משהו כמו, "חכה, אני בנסיעה – אני חוזרת אליך ותבטיח שתחכה עד שאגיע ".
